פרק חמישי, או: אליק האלטרנטיבי
ובו מסופר על הבחירות שאני עושה בחיים, ולמה בעצם זה לא כל כך משנה. יש איזשהו גיל שבו אתה עובר מלאהוב את החגים ללשנוא אותם. קשה להצביע בדיוק על רגע […]
ובו מסופר על הבחירות שאני עושה בחיים, ולמה בעצם זה לא כל כך משנה. יש איזשהו גיל שבו אתה עובר מלאהוב את החגים ללשנוא אותם. קשה להצביע בדיוק על רגע […]
ובו הכל בא אל מקומו בשלום, אך לא לפני שצרור אסונות רומנטיים מביא את המחבר אל עברי פי פחת. עזבתם אותי בסוף הפרק הקודם על סיפונה של רכבת הפונה דרומה, […]
ובו מתוארות באופן חי ומזעזע כמה פגישות ראשונות וקהל הקוראים נותר עצור-נשימה עד לפרק הבא, שבו מובטח המשך. "יש לי שתי דרישות מדייט ראשון," קבעתי. "שהוא יצחיק אותי, ושאני ארצה […]
ובו האהבה מנצחת וכלי המטבח יוצאים מדעתם. "תיזהר," אמרתי, "אל תטריף לי את המחבת". עד לאותו רגע זה היה ערב רגוע. חגגנו חודש ביחד. היינו צעירים ומאוהבים, והשלינו את עצמנו […]
ובו נודה שהטור הזה צפוי להיות משעמם, אבל שזה דווקא טוב. יש להודות על האמת: החיים שלי דבש. אני נוטה לנמנום קל כשאני מנסה לחשוב עליהם, לא כל שכן לסכם […]